[תַּנֵּי. כֵּעצַד מִתְווַדֶּה. עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי. וְאוֹמֵר נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן וָפֶשַׁ֭ע וְחַטָּאָ֑ה.] וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. עֲוֹנוֹת אֵילּוּ הַזְּדוֹנוֹת. פִּשְׁעֵיהֶם֭ אֵילּוּ הַמְּרָדִים. חַטֹּאתָ֑ם אֵילּוּ הַשְּׁגָגוֹת. מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים הוּא חוֹזֵר וּמִתוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת. אֶלָּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. אָנָּא הַשֵּׁם. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי (כול') [וּבְנֵי אַהֲרֹן. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וגו'. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃] וְכֵן מָצִינוּ דֶּרֶךְ כָּל הַמִּתְוַדִּים מִתְוַדִּים. דָּוִד אָמַר חָטָ֥אנוּ עִם אֲ֝בוֹתֵ֗ינוּ הֶ֘עֱוִ֥ינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ׃ שְׁלֹמֹה בְנוֹ אָמַר [חָטָ֥אנוּ] הֶֽעֱוִינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ דָּנִיאֵל אָמַר חָטָ֥אנוּ עָוִינוּ הִרְשַׁ֣עְנוּ וּמָרָ֑דְנוּ. אַף הוּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. מָהוּ שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר. נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן וָפֶשַׁ֭ע וְחַטָּאָ֑ה. וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו'. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְרָדִים כְּאִילּוּ הֵן שְׁגָגוֹת לְפָנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
כיצד מתודה וכו'. כדפרישית במתני':
תני בתוספתא ריש פ''ב:
אָמַר רִבִּי חַגַּיי. בָּרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר. אָנָּא הָשֵּׁם. וּבַשְּׁנִייָה הוּא אוֹמֵר. 18b אָנָּא בַשֵּׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
ובשנייה. כשמזכיר השם המפורש בפעם שניה בהוידוי אומר אנא בשם והכוונה בכח שמך המיותד הגדול והנורא כפר נא:
עֲשָׂרָה פְעָמִים הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שִׁשָּׁה בְפָר וּשְׁלֹשָׁה בְשָׂעִיר וְאֶחָד בְּגוֹרָלוֹת. הַקְּרוֹבִים הָיוּ נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֵן. הָֽרְחוֹקִים הָיוּ אוֹמְרִין. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃ אֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא הָיוּ זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מֵהֵן. זֶה שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם. זֶה שְּׁמִ֣י לְעַלֵּם. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל גָּבוֹהּ. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִין הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל נָמוּךְ. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן. עוֹמֵד הָיִיתִי בֵּין אַחַיי [הַכֹּהֲנִים] בְּשׁוּרָה הְהִטִּיתִי אָזְנִי כְלַפֵּי כֹהֵן גָּדוֹל וּשְׁמַעְתִּיו מַבְלִיעוֹ בִנִעִימַת הַכֹּהֲנִים. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה נִמְסַר לְכָל אָדָם. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִים לֹא הָיָה נִמְסַר אֶלָּא לַכְּשֵׂירִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ששה בפר. בשני וידויין על הפר ושלשה פעמים בוידוי שעיר המשתלח ואחד בגורלות כשאומר לה' חטאת:
הקרובים. אצלו ועומדים סמוך לו לא היו זזים משם. אע''פ ששמעו שם המפורש בניקודו לא היו זזים משם עד שנתעלם מהן ניקודו וכונתו דכתיב זה שמי לעלם:
עומד הייתי וכו'. בשעת נשיאת הכפים במקדש:
שְׁמוּאֵל הֲוָה עֲבַר. שְׁמַע פַּרְסָייָא מְקַלֵּל לִבְרֵיהּ בֵּיהּ וָמִית. אֲמַר. אֲזַל גַּבְרְא וּמָאן דִּשְׁמַע שְׁמַע. רִבִּי אִינְייָנִי בֵּן סוֹסַיי סְלַק גַּבֵּי רִבִּי חֲנִינָה לְצִיפּוֹרִין. אֲמַר. אִיתָא וַאֲנָא מְסַר יָתֵיהּ לָךְ. עֲאַל לֵיהּ בְּרֵיהּ תְּחוֹתִי עַרְסָא. עֲטַשׁ וּשְׁמַע קָלֵיהּ. אֲמַר. מָה אַתּוֹן נְהִיגִין גַּבֵּיכוֹן בִּדְמִיוּ. אֲזֵל. לָא לָךְ וְלָא לֵיהּ. חַד אַסִּי בְצִיפּוֹרִין אֲמַר לְרִבִּי פִינְחָס בַּר חָמָא. אִיתָא וַאֲנָא מְסַר לֵי לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דַּאֲנָא אֲכִל מַעֲשֵׂר. וּמָאן דִּרְגִיל לֵיהּ לָאֵ יְכִל מֵיכוּל מִבַּר נַשׁ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
דאנא אכיל מעשר. נהנה משל אחרים ומאן דרגיל ביה בשם המפורש לא יכול להנות משום אדם כלום:
איתא. בא ואני אמסור לך שם המפורש ונכנס בנו תחת המטה לשמוע ונתעטש ונשמע קולו ואמר ר' איני וכי מה המנהג הזה שאתם נוהגים ברמאות והלך לו ואמר לא לך ולא ליה אמסור:
חד אסי. רופא אחד בצפורי:
שמע פרסייא. איש אחד פרסי קילל בשם המפורש לבנו ומת מיד אמר הנה הלך זה ומאן דשמע מההזכרה שמע ואין לנו לחזור ולהזכיר זה:
משנה: בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים וְקַלְפֵּי הָֽיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח׃ בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנָיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מוֹנֳבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הִילְנִי אִמּוֹ עָֽשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאַף הִיא עָֽשְׂתָה טַבֻּלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח׃
Pnei Moshe (non traduit)
נקנור. שם אדם חשוב נעשו נסים לדלתותיו כדקאמר בגמרא:
שפרשת סוטה כתובה עליה. שלא יצטריך להביא תורה לכתוב ממנה פרשת סוטה במקדש ובגמ' קאמר שלא היה כתוב על אותו טבלא אלא ר''ת של פרשת סוטה:
נברשת. מנורה של זהב על פתחו של היכל ובשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין הימנה והיו הכל יודעין שהגיע זמן ק''ש:
כל ידות הכלים. ידות הסכינים:
אף הוא עשה מוכני לכיור. כמין גלגל. לשקע בו בבור שיהו מימיו מחוברים עם מימי הכיור שאם לא כך היו המים שבכיור נפסלים בלינה שקדשו בכלי והיא הכיור וכל דבר שיתקדש בכלי נפסל בלינה. והרמב''ם מפרש להא דאמרו גילגלא דהוה משקעא ליה שעשה כמין כלי עגול סביב להכיור והיו בו המים תמיד והיו שותתין מאותו כלי לכיור כדי הצורך ראשון ראשון ואותו הכלי היה נקרא מוכני וכלומר והמים שבאותו מוכני לא היו נפסלים בלינה לפי שלא נתקדש לכלי שרת:
עשה שנים עשר דד לכיור. ליציקת המים כדי שיהיו שנים עשר כהנים הזוכים בפייס של תמיד השחר מקדשים ממנו בבת אחת ואע''פ שי''ג כהנים זוכין בו כדאמרינן בפרק דלעיל לא עשה להשוחט כדי לידע שהשחיטה כשירה בזר:
בן קטין. כ''ג היה:
בן גמלא. יהושע בן גמלא בעלה של מרתא בת בייתוס כשנתמנה להיות כ''ג עשאן של זהב:
של אשכרוע. מין ארז בוש''ו בלעז תרגום של תאשור אשכרוע:
וקלפי היתה שם. אשקרו''ן בלעז כלי עץ חלול:
מתני' בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח. לפי שהשעירים היו עומדים בעזרה עד שעת שחיטה ולא היו מכניסין אותן בין האולם ולמזבח אלא במזרח העזרה היו וכנגד אותו חלק של המזבח שהיה בצפון וכדאיתא בהלכה דלעיל שמכותל המזבח עד כותל העזרה היו ששים אמה ומחצה וחצי חלק רוחב העזרה היה ס''ז ומחצה נמצא ז' אמות מהמזבח היו בחלק הצפוני של העזרה וכדרבי לעיל שמוסיף למקום שחיטת קדשי קדשים עד כותל העזרה המזרחי והיינו מקירו של מזבח הצפוני עד כותל העזרה למזרח והיינו דקתני הכא למזרח העזרה לצפון המזבח כלומר במקום שהוא כנגד חלק המזבח שהיה בצפון ששם היתה ההגרלה:
הלכה: אֵי זֶהוּ צְפוֹנוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָשֵׁר בִּשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ צְפוֹנִי. גָּרַשׂ בְּהִלְכְתָא עִילִּיתָא עַד מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ הַצְּפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה הַמִּזְרַחִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איזהו צפונו של מזבח וכו'. ככתוב בריש הלכה דלעיל וכמה דמציין הש''ס בעצמו גרס בהילכתא עליתא עד מקירו וכו' ולא הביא זה כאן אלא כדי לידע פירושא דמתני' דקתני למזרח העזרה לצפון המזבח וכדפרישית במתני':
אַף הִיא עָֽשְׂתָה טַבֻּלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁהָֽיְתָה הַחַמָּה זוֹרַחַת הָיוּ הַנִּיצוֹצוֹת מְנַתְּזִין מִמֶּנָּה וְהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁזָּֽרְחָה הַחַמָּה. וּמַה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲלֶ''ף בֵּי''ת הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. וְהָא תַנֵּי. כִּכְתָב שֶׁכָּאן כֵּן כְּתָב שֶׁכָּאן. לֹא מְעוּבֶּה וְלֹא מֵידַק אֶלָּא בֵינוֹנִי. פָּתַר לָהּ. כְּאֲלֶ''ף שֶׁכָּאן [כֵּן] אֲלֶ''ף שֶׁכָּאן. כְּבֵי''ת שֶׁכָּאן כֵּן בֵי''ת שֶׁכָּאן. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל פָּרָשַׁת סוֹטָה הָיָה כָתוּב עָלֶיהָ. שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה קוֹרֵא וּמְתַרְגֵּם כָּל דִּקְדּוּקֵי הָפָּרָשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
אל''ף בי''ת היה כתוב עליה. ראשי תיבות של הפרשה:
והא תני ככתב שכאן. שבתורה כן כתב כאן בטבלא וכו' וקס''ד כל הפרשה כולה:
פתר לה. דה''ק כאל''ף וכו' ולעולם ראשי תיבות:
תני ר' הושעיה. ופליג:
הִילְנִי אִמּוֹ עָֽשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מְנַרְתָּא. וְחָרָנָה אָמַר. קוֹנְכִיתָא. תִּרְגֵּם אֲקִילַס. לָֽקָבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א לַמְפַּדָס.
Pnei Moshe (non traduit)
תרין אמורין. פליגין בפירושא דנברשת:
קונביתא. לאמפ''א כדמתרגם עקילס לקבל נברשתא בדניאל תירגם לקבל למפר''ס:
כְּתִיב וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלשִׁ֗ים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין בּוֹ דָמוֹ שֵׁלְטְלֵה. אֲגַרְטְלֵי כֶ֨סֶף֙ אָ֔לֶף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְקוֹם שָׁאוֹגְרִין דָמוֹ שֵׁלְפָּר. מַֽחֲלָפִי֭ם תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ אָמַר רִבִּי סִימוֹן. אֵילּוּ הַסַּכִּינִין. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת. שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב. בעזרא א' ואלה מספרם של הכלים שהשיב מלך כורש ואיידי דאיירי בכלים מייתי להא ומפרש מאי אגרטלי מקום שאוגרין שמאספין בו דמו של טלה והן המזרקות:
כהאי דתנינן תמן. בסוף פ''ד דמדות:
וְיַעֲשׂוּ דַדִּין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּיוֹם מְרוּבֶּה שֵׁלְתָּמִיד. הָעֶלְיוֹן מִשֵּׁם כְּלי פָּחוּת בְּרוּבּוֹ. וְהַתַּחְתּוֹן אֵין בּוֹ מִשֵּׁם אֲוִירוֹ שֶׁלְכֶּלִי. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַמַּת הַמַּיִם הָיְתָה מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם. וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִין כְּרִימּוֹנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הַיָּם בֵּית טְבִילָה לַכֹּהֲנִים הוּא. וְהַיָּ֕ם לְרָחְצָ֥ה לַכֹּֽהֲנִי֖ם בּֽוֹ׃ וְלֹא כְלִי הוּא. אַמַּת הַמַּיִם מוֹשֶׁכֶת לוֹ מֵעֵיטָם וְהָיוּ רַגְלֵי שֶׁבַּדָּרוֹם פְּחוּתִים כְּרִימּוֹנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
העליון. דד העליון עשה למעלה קודם הרוב של הכיור משום כלי פחות ברובו כלומר משום דין כלי שנפחת ברובו לאו כלי הוא וכדי שלא יהו מימיו מי שאובין בכלי. ופריך והתחתון אין בו משום אוירו של כלי כלומר ומה מועיל זה הרי מ''מ אפילו המים שבתחתון כשאובין הן משום שבאין מאוירו של כלי דהא לא נשתנה מלהיות כלי מחמת הדדין:
אמר ריב''ל וכו'. כלומר אלא כדריב''ל דאמר אמת המים היתה מושכת לו להמוכני ממעין עיטם והיו רגלי שבדרום סוף המוכני שהיא בדרום היו פתוחין נקבים בו כרמונים וכדתנן לענין טומאה בפי''ז דכלים כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים כשנפחתו כמוצא רמון טהרו וה''ה כאן שאינו ככלי לענין שאובים:
הים של שלמה וכו'. כד''א והים לרחצה לכהנים בו. ופריך ולא כלי הוא והמים שבו כשאובין הן ומשני אמת המים וכו' כדלעיל:
אמר ר' יונה כיום מרובה של תמיד. כלומר כמו שצריך י''ב כהנים להתמיד שהוא מרובה מן האיל ועשאן סביב שיהיו יכולין לקדש בבת אחת:
ויעשו דדין זה על גבי זה. הא דקתני בן קטין עשה י''ב דדין לכיור ולמה כל כך ויעשה דדין שנים או שלשה זה ע''ג זה א''נ מפני מה עשאן סביב סביב ויעשה אותן זה על זה:
וְקַלְפֵּי הָֽיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. וְשֶׁלְאֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ. מָהוּ אֶשְׁכְּרוֹעַ. פֻּסְקִינָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרַב בָּעֵי. אָֽבְדוּ. מָהוּ לָעֲשׂוֹת תַּחְתֵּיהֶן שֶׁלְזָהָב. ייָבֹא כְהָדָא. שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אבדו. אותן של זהב שעשה בן גמלא מהו לעשות תחתיהן אחרים של זהב. או דילמא מכיון שאבדו אבדו ועושה תחתיהן של עץ כמו שהיה מקודם ופשיט ליה דיבוא האי כאותה ששנינו לקמן בפ''ו דשקלים שלשה עשר שולחנות היו במקדש ושנים באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שייש ואחד של זהב על של שייש נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקדש ולא מורידין. ומפני שנסתלק מעל של זהב שמבפנים היו צריכין ליתנו על של זהב שלא להוריד בקדש וה''נ מכיון שכבר נעשו של זהב שוב אין מורידין ועושין תחתיהן לאחרים של זהב:
פסקינן. מין עץ ארז:
חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה הַסְּגָן מְשַׁמֵּשׁ. 19a הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ. אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ יְמִינְךָ. הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. הֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין. אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלוּהוּ. לֹא הָיָה כֹהֵן גְּדוֹל מִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גְּדוֹל עַד שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סְגָן.
Pnei Moshe (non traduit)
חמשה דברים היה הסגן משמש. אחת הא דקתני בר''פ דלקמן אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו וכו'. הב' כשהכהן גדול מהלך הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו. הג' הא דתנינן בפ''ז דתמיד שחה לנסך הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל וכו'. הד' הא דתנן שם בזמן שכ''ג רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו. הה' שלא היה כ''ג מתמנה להיות כ''ג עד שהוא בתחלה נעשה סגן ושימש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source